הקשר בין כושר גופני למשחק הגולף / ד"ר מיכה קניץ

משחק הגולף אינו דורש כושר גופני גבוה כמו: יכולת אירובית, כוח או סבולת שרירית רבה. המשחק מבוסס בעיקר על מיומנות (טכניקת ביצוע החבטה) הנלמדת במגרשי האימונים ובעיקר, במהלך המשחק. לכן, תוך פרק זמן לא רב יכולים נשים וגברים בטווח גילאים רחב, החל מגיל 6 ועד מעל 80 שנה, לשחק וליהנות מהגולף.

דרישות הכושר הגופני הנמוכות של המשחק מהוות יתרון משמעותי לכל אותם אנשים הרוצים להתחיל ולשחק גולף. אולם, נשאלת השאלה האם משחק הגולף כפעילות גופנית תורם לשיפור כושרו הגופני של השחקן?

ניתן לצפות שהפעילות הגופנית במשחק תשפיע על כושרו הגופני של השחקן בהיבטים הבאים:

נמצא ששחקנים שהולכים בעת המשחק וגוררים איתם את הציוד בעגלה, או נושאים אותו על גבם ומשחקים 18 גומות הולכים כ-8-7 ק"מ. פעילות כזו, שומרת או משפרת את הכושר האירובי אולם, רק עד לרמה בינונית. הסיבה לכך היא ששיפור היכולת האירובית מותנה בקצב ההליכה ובתדירות הדופק. תדירות הדופק המומלצת בעת הפעילות היא מעל ל-70% מהדופק המרבי והליכה רצופה לפחות למשך 20 דקות. מצב זה כמעט ואינו קיים בעת משחק הגולף, כיוון שקצב ההליכה הוא בינוני ונתון להפסקות רבות בגלל הצורך לחבוט בכדור ובהמתנה לחבטות השחקנים האחרים. לעומת שחקנים ההולכים, שחקנים המשתמשים ברכב בעת משחקם, כושרם האירובי אינו משתפר ופעילותם הגופנית מצטמצמת לחבטות הגולף בלבד.

סבולת שרירית - הסבולת השרירית וכוח הרגליים משתפרים כתוצאה מתנועות החבטה וההליכה תוך כדי גרירת הציוד. כמו כן, משתפרת הסבולת השרירית של שרירי הידיים, הגב, החזה והכתפיים. אולם, כיוון שמשחק הגולף הוא אסימטרי, העומס השרירי בעת החבטה נופל בעיקר על צידו האחד של הגוף, (הצדהחובט ימין או שמאל) ולכן, השיפור העיקרי יהיה רק בחלקו הפעיל של הגוף. בנוסף לכך, ישתפרו היכולות הספציפיות הקשורות לביצוע החבטה כמו: התאום העיצבי שרירי (הקואורדינציה), הדיוק בתנועה ושיווי המשקל.

העלות האנרגטית ("שרפת קלוריות") בעת המשחק - להלן טבלה המציגה את העלות האנרגטיתבשלושת מצבי המשחק: הליכה והובלת הציוד, הליכה ונשיאת הציוד, ונסיעה ברכב. הערכיםבטבלה הם קלוריות לדקת פעילות, מבוססים על משקל הגוף ומתייחסים לשני המינים ולכלהגילאים.

עלות אנרגטית בגולף (קלוריות\ דקה)

הערות
• הערכים בטבלה הם קלוריות לכל דקה של משחק גולף (אין לקחת בחשבון בעת חישוב הקלוריות את זמני המנוחה, או הישיבה על מרפסת המסעדה...)
• ככל שמשקל גופו של השחקן רב יותר, עולה צריכת האנרגיה עבור אותה פעילות גופנית.
• הערכים בטבלה בנויים על שלוש דרכים בהן נהוג לשחק גולף:
1. תוך כדי שימוש בקלנוע (רכב חשמלי) - השחקן כמעט ואינו הולך ברגל, אינו נושא או גורר את הציוד והמשחק מתמקד בחבטות גולף בלבד. בדרך משחק זו העלות האנרגטית היא הנמוכה ביותר. לדוגמה: שחקן במשקל של 78 ק"ג המשחק 9 גומות במשך שעתיים יצרך 528 קלוריות (120X 4.4 דקות קלוריות\ דקה).
2. הליכה וגרירת הציוד בעזרת עגלה (Cart) עגלה לא חשמלית - העלות האנרגטית גבוהה יותר. לדוגמה: שחקן במשקל של 78 ק"ג המשחק 9 גומות במשך שעתיים, , יצרך כ- 756 קלוריות (120X 6.3 קלוריות\ דקה).
3. הליכה ונשיאת הציוד על הגב - העלות האנרגטית היא הגבוהה ביותר. לדוגמה:
שחקן במשקל של 78 ק"ג המשחק 9 גומות במשך שעתיים יצרוך כ-876 קלוריות (120X 7.3 קלוריות\ דקה).

לאור נתונים אלה על מידת השפעת משחק הגולף על כושרו הגופני של השחקן עולות שתי שאלות:
1. האם הפעילות הגופנית במשחק הגולף משפיעה על שיפור הכושר הבריאותי ואיכות החיים של השחקן?
2 . האם שחקנים הרוצים לשפר את הישגיהם בגולף יכולים להסתפק ברמת הכושר הגופני המושגת אך ורק מהפעילות הגופנית תוך כדי המשחק?

על מנת לענות על שאלות אלה, יש לבחון תחילה את הרגלי המשחק המאפיינים את שחקני הגולף. ניתן לסווג את השחקנים לארבע קבוצות עיקריות:
א. שחקנים המתייחסים למשחק כפעילות נופש - שחקנים אלה משחקים 2-1 פעמים בשבוע (לעיתים פחות). בדרך כלל הם אינם סופרים את מספר החבטות (נקודות), רובם הולכים ברגל הם נהנים מהפעילות הגופנית ומההליכה על הדשאים המוריקים, האוויר הצח, הנוף, השקט, הטווסים והאווזים המסתובבים על המסלולים ואחר כך מהישיבה על מרפסת המועדון...
ב. שחקנים המשחקים בעיקר על נקודות - שחקנים אלה באים בעיקר כדי להתחרות כנגד חבריהם למשחק ומשתתפים בתחרויות המועדון. הם מקפידים על ספירת החבטות (על פי כל החוקים) ובעלי מוטיבציה גבוהה לנצח. אחוז ניכר מהשחקנים האלה אינו הולך ברגל אלא משתמש ברכבי המועדון ובדרך כלל אין להם זמן לתרגל את החבטות על מגרשי האימונים. רובם מכים כמה "פאטים" וכמה מכות "על יבש" עם ה- Driver ומתחילים במשחק. בסיום מקנחים בבירה או בארוחה על חשבון המפסיד...
ג. שחקנים המגיעים למועדון 4-2 פעמים בשבוע - ברוב המקרים, אלה שחקנים שלמדו את המשחק בגיל מבוגר יחסית או שלמדו אותו בצעירותם ולא שיחקו שנים רבות ועכשיו יש להם יותר זמן לגולף. מרביתם, מקדישים זמן לתרגול החבטות על מגרשי האימונים, חלקם אף לוקח שיעורי גולף בהנחיית מאמני המועדון ומשחקים בין 18-9 גומות לאימון. אחוז גבוה מהם הולך ברגל ונושא איתו את הציוד בעזרת עגלה. רוב השחקנים אלה הם בעלי רצון לשפר את הישגיהם ונוהגים להשתתף בתחרויות.
ד. שחקני עלית ושחקני נוער מצטיינים - משחקים לפחות 4-3 פעמים בשבוע, מתייחסים לגולף כאל ספורט תחרותי (חולמים על טייגר וודס...) שואפים לשפר את הישגיהם ומשתתפים בכל התחרויות.

לאחר בדיקת הספרות המקצועית בגולף, בכושר גופני, שיחות עם מאמנים ואנשי מקצוע והתנסות אישית במשחק ניתן לקבוע בברור, שמשחק הגולף היא פעילות גופנית בריאה, מהנה התורמת לאיכות החיים. אולם, כל השחקנים (צעירים ומבוגרים) שמטרתם היא לא רק ליהנות מהמשחק אלא גם לשפר את הישגיהם בגולף חייבים לפתח כושר גופני טוב ייחודי לגולף.
לדאבון ליבם של השחקנים לא ניתן לרכוש כושר גופני כזה על ידי המשחק בלבד. אין ספק שמשחק הגולף משפר את מיומנות החבטה אבל, שיפור המיומנות משפיע רק במידה מועטה על שיפור מרכיבי הכושר הגופני החשובים למשחק כמו: גמישות, כוח מתפרץ, מהירות ויכולת אירובית.

מכאן ניתן לראות שמבין ארבעת קבוצות השחקנים שתוארו לעיל, רק הקבוצה הראשונה המתייחסת למשחק הגולף כאל פעילות נופש אינה זקוקה לאימוני כושר גופני נוספים. לעומתם, שחקני שלושת הקבוצות האחרות שסופרים נקודות, משתתפים בתחרויות ומטרתם היא לשפר את הישגיהם צריכים להתייחס למשחק הגולף כאל ספורט לכל דבר כמו: חימום נכון לפני כל משחק, תרגול המיומנויות במגרשי האימונים והכנה גופנית מתאימה - עם דגש על אימוני כושר גופני ייחודים לגולף במהלך השנה כולה.

קיימתי מספר רב של שיחות עם שחקני גולף המשחקים ברמות משחק שונות ושאלתי אותם האם בנוסף למשחק הגולף הם גם מפתחים את הכושר הגופני הייחודי לגולף, רובם הגדול השיב בשלילה. לעומת זאת, מרבית השחקנים לא היסס ואמר שהיו מחליפים את ה- Driver שברשותם בתוספת סכום נכבד, אם רק יחשבו שה- Driver החדש יוסיף להם כמה מטרים למרחק החבטה. בציוד גולף מוכנים להשקיע אולם, את ציוד הגולף החשוב ביותר "גופם" הם מזניחים ובו אינם משקיעים!

הימנעות זאת מאימוני כושר בספורט הייתה תופעה מוכרת בעבר בקרב ענפי ספורט שונים כמו: א"ק, שחייה, טניס, כדור סל כדור עף וכדומה. הסיבה להימנעות הייתה שהספורטאים חששו ששרירים חזקים יגרמו להם להיות וקשים, ששטף התנועה יפגע, ושיאבדו את הרגש לכדור. כל החששות הללו הוכחו כשגויות. כיום, בכל ענפי ספורט מתבצעת תוכנית אימונים ייחודית בכושר גופני לענף הספורט. לכל העוסקים בספורט תחרותי הישגי ברור, כי ללא
תוספת של כוח, גמישות, סבולת אירובית וסבולת שרירית יכולת המשחק וביצוע המיומנות לא ימומשו ברמות המשחק להן מסוגל להגיע השחקן.

מה היא תרומת הכושר הגופני הייחודי לשיפור הביצועים במשחק הגולף?

1. שיפור הגמישות - יגדיל את טווח התנועה במפרקים (כתפיים, גו, מותניים) ולכן מסלול התנועה של המחבט יגדל, התוצאה- יותר מהירות ויותר מרחק.
2 . שיפור כוח השרירים - בעיקר של שרירי הגב, הבטן, החזה, הרגליים והידיים, יגביר את מהירות המחבט, ישפר את היציבה, שיווי המשקל והתיאום העצבי שרירי, התוצאה - יותר מהירות, מרחק, שליטה ודיוק. כמו כן,
כיוון שהגולף הוא ספורט אסימטרי והעומס השרירי נופל בעיקר על צידו הפעיל של הגוף, אימוני כושר ובעיקר תרגילי הכוח והגמישות יתרמו לחיזוק צידו הבלתי פעיל של הגוף.
3 . שיפור היכולת האירובית (מערכות הלב הדם והנשימה) - תגביר את היכולת להתמיד ולשמור על רמת משחק יציבה למשך 18 גומות. כמו כן, יואץ תהליך ההתאוששות לאחר המשחק ובעיקר חשוב הדבר בימי תחרות בהם משחקים במשך יומיים שלושה ( 54-36 גומות).
4 . יופחת הסיכון לפציעות ופגיעות - שרירים חזקים וטווח תנועה גדול במפרקים מפחית את הסיכון לפציעות כיוון שהשרירים יבלמו טוב יותר את הלמות הכוח (Impact) של תנועת החבטה.
5 . תשתפר יכולת הריכוז - כאשר הגוף מתפקד בצורה יעילה עולה יכולת הריכוז וההתמקדות בביצוע המיומנות.

במדינות העולם (בהם מפותח הגולף), אימוני הכושר הגופני בגולף מהווים חלק בלתי נפרד מתוכנית האימונים של שחקני הגולף התחרותיים ובעיקר באקדמיות הגולף לשחקנים צעירים. ניתן לראות ששחקני "הדור החדש" שריריים, חזקים, חטובים וגמישים יותר בהשוואה לשחקנים הותיקים. יש להניח ולקוות שלא ירחק היום וגם בישראל אימוני הכושר הגופני יהוו חלק בלתי נפרד מתוכנית האימונים של כל שחקן גולף רציני השואף לשפר את הישגיו ובעיקר בקרב הדור הצעיר.