ממצאים מהתקופה ההלניסטית וההרודיאנית

קיסריה של הורדוס, שהוקמה על חורבות מגדל סטרטון, היתה עיר מתוכננת בקפידה, על פי עקורנות אדריכליים שהיו רווחים באותה תקופה. הורדוס הקים בעיר את הנמל הענק, לע מנת לענות על הצורך בנמל נוסף בין דור ליפו.

הנמל
הנמל הצפוני נחצב בתוך היבשה, על מנת להגן עליו מפני גלים וסערות. בבניית הנמל השתמשו בטכניקות רומיות מוכרות של יציקת בטון לתוך תבניות של קונסטרוקציות עץ.

המקדשים
המקדשים היוונים שנבנו בקיסריה הוקדשו בעיקר לאלים. בחפירות נמצאו שרידיהם של שני מקדשים:
1. המקדש, שהוקם על הגבעה הסמוכה לנמל, אותה עיטרו פסל רומא ופסל הקיסר, שקידמו את
פניהם של הבאים מהים.
2. טיבריאום - המקדש שהוקם לכבוד הקיסר טיבריוס. ככל הנראה, המקדש הוקם מאחורי
בימת התיאטרון, כשהוא משולב בשדרת עמודים בין התיאטרון לים.

ארמון הורדוס
שרידי הארמון זוהו על שונית הבולטת פנימה לתוך הים. רוב השרידים נשמרו בחלקים הצפוניים של הארמון - אולם גדול ומסדרונות משני צדדיו. בחדרים המערביים נחשפו שרידי רצפת פסיפס בעלת דגם גיאומטרי. בתקופה מאורחת יותר שימש הארמון מקום מושבם של המושלים הרומיים.

התיאטרון
זהו התיאטרון הרומי הקדום ביותר, ששרד במזרח הים התיכון. קוטרו כ- 100 מ' והוא
נועד לכ- 4000 צופים. התיאטרון ממוקם בסמוך לים בחלקה הדרומי של העיר. הוא שימש את תושבי העיר קיסריה במשך 500 שנים. בתחילה הוצגו בו מחזות יווניים ורומיים קלאסיים. מאוחר יותר התפתחה בקיסריה אמנות הפנטומימה וזכתה לתהילה גדולה. בתיאטרון קיסריה הועלו "מחזות מימיקה", בהם הופנו חיצים כלפי הקהילה יהודית  ודתה.
מבנה התיאטרון עבר שינויים ושיפוצים רבים. מתחת לרצפת השיש העתיקה התגלתה רצפה הרודיאנית, שטוייחה בטיח צבעוני. בכניסה נוספו עמודי שחם בעלי גומחות ובתוכם הוצבו פסלים ונוספו עיטורים. במאה הרביעית הוסבה הרצפה לבריכת מים ובמקום נערכו משחקי בריכה ותחרויות מים.
כך נחשף תיאטרון קיסריה

ההיפוסטדיום
נבנה בימי הורדוס, משתרע לאורך קו החוף. ההיפוסטדיום היה מוקף ספסלי אבן. לאורך הקירות המקיפים את הזירה (הארנה) נחשפו ציורי בע"ח ונמצאו תיאורים של מחזות ציד.בקצה הצפוני של הזירה נחשפו עמדות הזינוק, מה שמלמד על כך שהמקום שימש גם כהיפודרום, ומכאן שמו - שילוב של היפודרום ואצטדיון.